כללי אצבע להצליח כיועץ בינלאומי
- התרוצץ ב"בוש" כאילו שאתה יודע את הכיוון
- היכנס לישיבה מרובת משתתפים כאילו שאתה בעל הבית
- דרוש תמורה מוגזמת עבור ביצוע הנ"ל כאילו שאתה שווה את זה
הייתי יועץ בינלאומי עבור מגוון עצום של ארגוני סיוע, ארגונים רב לאומיים (או"מיים), ארגוני סיוע לאומיים, וארגונים חוץ ממשלתיים (מהם למדתי להתרחק בהיותם חובבנים באופן מוחלט).
באתר זה אני מעלה את הסיפורים הקטנים ואת הצילומים מתקופות שונות בהם פעלתי כמהנדס מים ויועץ בינלאומי עבור גורמי סיוע באזורים צחיחים, באזורי מצוקה, במחנות פליטים ובמשכנות עוני, ובעבודה מול תרבויות שונות אותם השתדלתי ללמוד כדי להיות אפקטיבי.
במהלך העבודה תמיד לקחתי טרפיסטים עמי ברכב תוך התובנה שייתכן וזוהי העזרה הממשית היחידה שאוכל בה להתברך.
בסיכום ביניים: הכשלונות היו רבים מההצלחות, אך הסיפוק מכל הצלחה, ולו הקטנה ביותר, הוא עצום מאחר ותרמה להצלת חיים.
זכיתי באותה קללה סינית עתיקה "שיהיו לך חיים מעניינים"
זכיתי למפגשים עם אנשים מרתקים בכל העולם, לעמוד במצבים הזויים לכאורה, ולפגוש תרבויות קצה עם אסטרטגיות שרידות המתפתחות והמשתנות בהתאם לנסיבות.
מקווה שתיהנו מהסיפורים ומהצילומים.
אשמח לתגובות.
***
בנסיעה ארוכה מניירובי שבקניה למורוגורו שבטנזניה מרחק כ 800 ק"מ, לסדנה של שלושה ימים להצגת תוצאות בקרה על תאגידי מים בערים הראשיות של טנזניה, שואל אותי המהנדס הראשי של חברה אנגלית גדולה שאלות רבות. הוא שואל על הבקרה אשר זה עתה הושלמה, על התנהלות תאגידי המים, מיניסטריון המים והבנק העולמי אשר הזרים כסף רב לשדרוג תאגידי המים. הוא ממשיך ושואל על התנהלות הגורמים המעורבים, על יכולות הניהול, השחיתות המוסווית, התנהלות מול התושבים, הלקוחות ומול הרגולטורים. בהמשך "טוחן" אותי על ציפיותי מהגורם המממן, ציפיותי למנהל תקין, ולמגבלות קבלת אחריות של גורמים מסייעים חיצוניים.
בערב במורוגורו, אנו נפגשים עם צוות הבקרה המלא במסעדה היוונית על צלע ההר שמעל העיר.
המהנדס האנגלי מתיישב לידי, מתעלם מיתר הנוכחים, וממשיך להתעלק עלי בשאלותיו הנעשות אפילו אישיות, חודרניות. לבסוף נמאס לי להשיב בנימוס.
ואני שואל: "מה מטרת החקירה?".
"אני מנסה ללמוד אותך" הוא משיב "I want to understand what makes you tick"
"ומה מסקנות הביניים שלך" אני מתריס.
"אתה אדם מוזר. אתה חמישים אחוז אידיאליסט עם לב ענק, וחמישים אחוז ציניקן נוקשה" הוא משיב.
ספרים נבחרים
נסעתי לספרד לחפש
הוא נפרד מאיתנו בפוקרה בכעס אנחנו נוסעים הביתה הוא להודו לא שומעים ממנו זמן רב
בשבטי המקנה
בהמשך שנות השמונים אני מגיע תכופות לאזורים הצחיחים של קניה המהווים מעל 80% משטח המדינה ומכילים בתוכם מלבד חיות הבר, כעשרה מיליון תושבים, רק 15% מהאוכלוסיה. בסדרת משימות אותן אני מבצע עבור אירגונים רב לאומיים שונים אני מתוודע לאסטרטגיית השרידות של תושבי האזורים הצחיחים והשוליים, אסטרטגיה שבבסיסה תרבות מבוססת מקנה. אני חוזר וקורא בספר בראשית. קורא על המאבק בין קיין והבל, מאבק בין שתי תרבויות, שתי אסטרטגיות לשרידות. האחד מבוסס מקנה והשני מבוסס חקלאות (מי הרג את מי? ומי בסופו של דבר נצח?) ובהמשך ספר בראשית פירוט השרידות באמצעות מקנה: לך לך, חפירת בארות למקנה, מלחמה על שבע הבארות, חקלאות מזדמנת – מאה השערים של יצחק.
בחוף – קרקס נודד
פרויקט החוף של IFAD 1991-1990 – קרקס נודד בהמשך שנת 1990 אני במחוזות החוף של קניה, בעיקר במחוזות טאנה (Tana River) ולאמו (Lamu) ובעיירה מלינדי (Malindi). ראשית משתתף במשלחת להכנת מסמך פרויקט לפיתוח חמשת מחוזות החוף, מהמחוזות הנחשלים ביותר של קניה. לאחר מכן משתתף במשלחת נוספת להערכת הפרויקט לקראת אישור המימון, ובסוף אני ממונה לעמוד בראש משלחת נרחבת לביצוע סדרה מקיפה של סקרים מוקדמים לקראת הפעלת הפרויקט.
במחנות פליטים
מגויס ע"י UNHCR סוכנות האו"מ לפליטים, למשימה במחנות הפליטים שבקניה. כמה ימים בבסיס האו"מ בג'נבה כמה שבועות בשלושת מקבצי מחנות הפליטים בקניה
- מחנות דאדאאב במזרח קניה באזור המאוכלס בסומלים קנייתים, עם מאות אלפי פליטי מלחמות האזרחים בסומליה
- מחנה קאקומה, במחוז טורקנה בצפון קניה עם מאות אלפי פליטי מלחמות האזרחים בסודן
- ומחנה קטן בדרום קניה באזור החוף, בקרבת מאלינדי עם פליטים מכל רחבי יבשת אפריקה.
